רש"ש על יבמות פ׳

1 גמרא כיון דתחלתו וסופו לקוי ל"ח כו' לכוליה גופיה ל"ח. עדיין צריך לחלק בין הך דהכא להא דפ"י דנדה מ"ג בפלוגתת ר"י ור"ע. ואולי שם הוה נמי כחד אבר לזה באברי הזרע ולזו במקור:

2 רש"י ד"ה ת"ש כו'. כי מתניתין. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה מבן י"ב עד י"ח. ואי בתינוק אין זמנו להביא עד י"ג כו'. לכאורה קשה דהרי י"ל דס"ל כראב"ש בנדה מה ב ע"ש וכ"נ שפי' התוס' שם מז ב בד"ה דברי וכן כאן משמע בדבריהם שיש לפרש כן וי"ל דס"ל לרש"י דאין סברא שיחלוק רב על סתם משנה ועל רבי שם מה ב הואיל דהוה במנינא דרבי סנהדרין לו ובהכי א"ש מה שהקשה הש"ס בב"ק צו ב ורב שביק רבנן ועביד כר"מ כו' ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא וכה"ג בערכין כט והלא אשכחן טובא אמוראי דפסקי כיחידאה ונגד המשנה ולא פריך עלייהו אולם מצינו דפריך כזה גם על רב יוסף בסוכה יט ב שוב מצאתי במאור ובמלחמות בב"ק שם שקדמוני בזה והא דאמרי' בב"ב מב א וכ"ת רב תנא הוא ופליג ושם הוא על משנה ה"מ למדחי כדאמרן אלא דמעדיפא מיניה קדחי ממימריה גופיה. אמנם לכאורה סתירה לזה מהא דב"מ עז ב דמשני שם ארב אלא ר' דוסא תרתי קאמר ורב ס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וסתם מתניתין שם כר"ד בהתרתי ע"ש ובתד"ה רב ובב"ק קב בד"ה גבי ועמש"כ במגילה ד ב אולם אשכחינן להדיא לעיל לד דאר"ע אמר רב בשופעת מתוך י"ג לאחר י"ג לאיחויבי אינהו ומתוך י"ב כו' לאיחויבי אינהי וזה דלא כראב"ש. ולדעת התוס' צ"ל משום דאליבא דמתניתין מתרץ שם וסתם מתניתין בנדה שם כרבי:

4 רש"י ד"ה מבן י"ב. דבפחות כו' דזמן כו' לתינוקת מי"ב כו'. כצ"ל:

5 גמרא קתני סריס דומיא דאיילונית כו' בידי שמים. ק"ל לפי מה שהוכיחו התוס' בריש מכלתין ד"ה או דאיילונית אין לה רפואה א"כ אדרבה נימא דסריס דומיא דאיילונית שאין לו רפואה דהיינו סריס אדם וכר"א:

6 רש"י ד"ה מפני הסכנה. הבן והאם. עי' ברנ"ש שבגליון האלפסי: